Listen up! Today’s episode teaches you how to do something very useful on the Israeli streets – to stop someone who’s talking at you and tell them “listen!” Pay attention as Guy explores this gem of a root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Takshiv, takshivi, takshivu – Listen! (imperative) – תקשיב, תקשיבי, תקשיבו “Im takshiv heytav” – If you listen well – אם תקשיב היטב Takshiv li ve-takshiv li tov! – Listen to me and listen well – תקשיב לי ותקשיב לי טוב Aval takshiv/takshivi rega – But listen for a sec – אבל תקשיב/תקשיבי רגע Takshiv/takshivi/takshivu shniya – Listen for a sec. – תקשיב/תקשיבי/תקשיבו רגע Hakshev, hakshivi, hakshivu – Listen! (Archaic imperative, not in use in colloquial language) – הקשב, הקשיבי, הקשיבו Takshiv ma ta’ase, takshivi ma ta’asi, takshivu ma ta’asu – Listen to what you need to do – תקשיב מה תעשה, תקשיבי מה תעשי, תקשיבו מה תעשו “Lo hikshavtem li’ – You didn’t listen to me (I told you so) – לא הקשבתם לי Hakshava – Listening carefully – הקשבה Lehakshiv le-sipur – To listen to a story – להקשיב לסיפור Ata chayav lehakshiv leze – You must listen to this – אתה חייב להקשיב לזה Takshiv le-ze rega – Listen to this for a sec. – תקשיב לזה רגע Kashuv – Attentive – קשוב Keshev – Attentiveness – קשב Hafra’at Keshev Ve-rikuz – Attention deficit disorder (ADD) – הפרעת קשב וריכוז Kashav – Radio monitor – קשב “Kashavenu Miki Gurdus” – Our monitor, Miki Gurdus – קשבנו מיקי גורדוס Playlist and Clips: Mati Caspi – Kolot Ha-sade (lyrics) Maya Buskila – Takshivi Li (lyrics) Gidi Gov & Rita – Haya’ich ve-hayai (lyrics) Arik Einstein – Atur Mitschech (lyrics) Yoni Rechter – Hakshava (lyrics) Hafra’at Keshev Ve-rikuz (ADD) Kashavenu Miki Gurdus – Yom Kippur War Sarit Hadad – Kim’at Holechet (lyrics) Michael Gurdus Ep. 236 EN HEB
--------
7:26
#153 Life's Little Pleasantries (Rerun)
The word נעים means pleasant, or nice. Let’s learn all about pleasantness – Guy teaches us sentences with this word that has had a long and successful career, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Naim – Pleasant, fine – נעים Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים Naim meod – Nice meeting you – נעים מאוד Na’im lehakir – Nice meeting you – נעים להכיר Naim li me’od – Nice meeting you – נעים לי מאוד Ze lo na’im li – I don’t like this (feeling) – זה לא נעים לי Slicha, mamash lo na’im li, aval… – Sorry, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל Na’iman – An arabic blessing to a person who finished a shower or got a new haircut – נעימן – نعيماً “Ani holem al Naomi” – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי Na’ama – Na’ama, a woman’s first name – נעמה Noam – Pleasantness – נועם “Ata lo yachol la’asot et ze yoter be-noam?” – Can’t you do it more pleasantly? – אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם Be-noam – Pleasantly – בנועם Noam halichot – Peasant manners – נועם הליכות Ne’ima musikalit – Musical tune – נעימה מוסיקלית Biluy naim – Have a great time – בילוי נעים Tisa ne’ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה Playlist and Clips: Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na’im (lyrics) Jana Mekdad – Naiman (Arabic) Yael Naim – New Soul Hedva & David – Ani Holem Al Neomi (lyrics) Hedva & David – Naomi No Yume (Japanese version) Yael Levy – Tmuna (lyrics) Ep. 58 about lo na’im li HEB
--------
6:33
#438 Want to Hear About Our Special Deals?
When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mivtsa – Military operation – מבצע Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה Rotse lishmo’a al ha-mivtsaim shelanu?’ – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו Bitsoo’a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע Yesh od bitsoo’a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה Ha-shir tov, ha-bitsoo’a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות Ha-bitsoo’im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker’s performance – הביצועים של העובד/ת Levats’ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה Hi holechet levatse’a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult exercise – היא הולכת לבצע עכשיו תרגיל מסובך Mevatse’a, mevatsaat, mevats’im – Performers – מבצע, מבצעת, מבצעים Be-vitsoo’a ha-tizmoret haphilharomnit shel vina – Performed by the Vienna Philharmonic Orchestra – בביצוע התזמורת הפילהרמונית של וינה Bootsa – done – בוצע Lehitbatsea – To be carried out, to be conducted – להתבצע Bo ani asbir lecha, bo’i ani asbir lach, eich ze yitbatse’a – Let me explain to you how it will be performed – בוא/בואי אני אסביר לך איך זה יתבצע Playlist and Clips: Ha-mivtsa shel ha-medina Yankale Rotblit – Mivtsa HaNesher Ep. 148 about sales HEB Ep. 334 about haavara, transfer HEB Ep. 404 about war, milhama HEB
--------
7:03
#152 Let's Do It to It (Rerun)
Kacha ze, ein ma la’asot, “This is the way it is, there’s nothing you can do about it”, is something you hear a lot in Israel. Today we learn how to use it, and other expressions using the verb la’asot, to do. Make sure you listen well! The episode is short and sweet. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ma La’asot – What can you do? – מה לעשות Ein ma la’asot, kacha ze – This is the way it is, that’s life – אין מה לעשות, ככה זה Ein li ma la’asot im ze – I’ve got nothing to do with it – אין לי מה לעשות עם זה Ein li ma la’asot im mechonat ha-kvisa ha-yeshana – I’ve got nothing to do with the old washing machine – אין לי מה לעשות עם מכונת הכביסה הישנה “Mitsta’arim, ein lanu mamash ma la’asot im ze” – We don’t really have anything we could do with this – מצטערים, אין לנו ממש מה לעשות עם זה Ma osim im – What does one do with…? – מה עושים עם Ma osim im kilo agasim? – What does one do/what do we do with one kilogram of pears? – מה עושים עם קילו אגסים Ma osim im kol ze? – What do you do with all this? – מה עושים עם כל זה Ma osim kshe-? – What does one do when…? – מה עושים כש Eich osim pie agasim – How do you make a pear pie? – איך עושים פאי אגסים Az ma osim – So what are we going to do? – אז מה עושים Eich osa para? – How does a cow go? – איך עושה פרה La’asot mishehu o mishehi – To do someone – לעשות מישהו/מישהי Mi osé ma – Who’s doing what – מי עושה מה Playlist and Clips: Dana International – Ma La’asot (lyrics) Maor Cohen – Ein Ma La’asot (lyrics) Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics) Mosh Ben-Ari – Ma Osim (lyrics) Ep. no 140 about kacha HEB
--------
6:43
#437 Trembling From Fear
The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Roed – Trembling, shivering – רועד Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן Ra’ad – Shivering, trembling – רעד Re’ida – Shivering – רעידה Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה “Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה Lehar’id – To vibrate – להרעיד Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן Avar bi ra’ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד Playlist and Clips: Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech (lyrics) How not to tremble before public speaking Benny Amdursky – Ha-na’ara me-ipanema (lyrics) Re’idat adama Vibrato – Har’ada
A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.
Colombia